צוואת שכיב מרע היא צוואה שניתן לערוך כאשר המצווה הוא במצב של סכנת חיים, לדוגמה בגלל מחלה קשה.
- מאפיינים עיקריים של צוואת שכיב מרע:
- ניתן לערוך אותה בעל פה בפני שני עדים, מבלי שהמצווה יכתוב אותה או יחתום עליה.
- העדים צריכים להיות קרובים למצווה ומודעים למצבו הבריאותי הקשה.
- היא נכנסת לתוקף מיד עם אמירתה בפני העדים.
- אם המצווה הבריא, הצוואה בטלה. אם נפטר תוך שנה – הצוואה תקפה.
- ניתן לציין בה הוראות לגבי כל הנכסים, או רק לחלק מהנכסים.
צוואת שכיב מרע מאפשרת למצווה להסדיר את ענייני הירושה שלו במצב קיצון, מבלי שיוכל לחתום כרגיל על צוואה. עם זאת היא תקפה רק שנה אחת לאחר מכן אם הוא החלים.
מהי צוואת שכיב מרע לפי סעיף 23
צוואת שכיב מרע, המכונה גם צוואה בעל פה, היא הצורה החריגה ביותר מבין ארבע צורות הצוואה שמכיר חוק הירושה. סעיף 23 קובע שצוואה בעל פה נאמרת על ידי המצווה בפני שני עדים השומעים את לשונו, בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות. שלוש הצורות האחרות הן צוואה בכתב יד, צוואה בעדים וצוואה בפני רשות. כולן דורשות מסמך כתוב. צוואת שכיב מרע היא היחידה שנעשית בדיבור, ולכן היא גם הפגיעה ביותר להתנגדויות.התנאים שחייבים להתקיים
- מצב של שכיב מרע או ראיית פני המוות – לא די בפחד כללי או במחלה כרונית. נדרשות נסיבות אובייקטיביות המצדיקות את התחושה.
- שני עדים ששומעים את לשונו של המצווה ומבינים אותה.
- זכרון דברים – דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, נרשמים בזכרון דברים.
- חתימת שני העדים על זכרון הדברים.
- הפקדה אצל הרשם לענייני ירושה – העדים מפקידים את זכרון הדברים אצל הרשם.
הכלל שהכי הרבה אנשים מפספסים: פקיעה תוך חודש
צוואת שכיב מרע בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה, אם המצווה עודנו בחיים. כלומר, אדם שהחלים ממצבו הקשה וחי מעבר לחודש נוסף, הצוואה שאמר בעל פה מתבטלת מאליה. המשמעות המעשית ברורה: אין להסתמך על צוואת שכיב מרע כפתרון קבע. מי שהחלים חייב לערוך צוואה בכתב בהקדם, אחרת עלול להיווצר מצב שבו הוא סבור שהסדיר את ענייניו בעוד שמשפטית אין לו צוואה כלל, והעיזבון יתחלק לפי חוק הירושה.למה צוואות כאלה מותקפות כל כך הרבה
צוואת שכיב מרע נערכת בדיוק בנסיבות שמזמינות מחלוקת: אדם חולה, לעיתים מטושטש מתרופות, מוקף בבני משפחה מסוימים ולא באחרים, ובלי מסמך שנוסח מראש. העילות הנפוצות להתקפה כוללות טענה שהמצווה לא היה כשיר להבין את משמעות דבריו לפי סעיף 26, טענה להשפעה בלתי הוגנת לפי סעיף 30, טענה שהנסיבות לא הצדיקו צוואה בעל פה, וטענה שזכרון הדברים לא נרשם או לא הופקד כדין. לכן, כאשר קיימת אפשרות ולו מינימלית לערוך צוואה בכתב, ולו בכתב ידו של המצווה, זו תמיד האפשרות העדיפה. צוואה בכתב יד תקפה גם בלי עדים, ובלבד שנכתבה כולה בכתב ידו של המצווה, נושאת תאריך בכתב ידו וחתומה על ידו.שאלות ותשובות נפוצות
מה זה צוואת שכיב מרע?
צוואה בעל פה לפי סעיף 23 לחוק הירושה, הנאמרת בפני שני עדים בעת שהמצווה שכיב מרע או רואה עצמו מול פני המוות. העדים רושמים זכרון דברים, חותמים עליו ומפקידים אותו אצל הרשם לענייני ירושה.
האם צוואה בעל פה תקפה בישראל?
כן, אך רק בהתקיים כל התנאים שבסעיף 23: מצב של שכיב מרע או ראיית פני המוות, שני עדים ששומעים את לשון המצווה, רישום זכרון דברים בציון היום והנסיבות, חתימת העדים והפקדה אצל הרשם לענייני ירושה.
מתי צוואת שכיב מרע מתבטלת?
היא בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה, אם המצווה עודנו בחיים. מי שהחלים צריך לערוך צוואה בכתב בהקדם.
האם עד לצוואה יכול להיות יורש?
לא. סעיף 35 לחוק הירושה קובע שהוראה בצוואה לטובת מי שנטל חלק בעריכתה או שימש עד לה, בטלה.
מה עדיף על צוואת שכיב מרע?
כל צוואה בכתב. גם צוואה בכתב יד, שנכתבה כולה בכתב ידו של המצווה, נושאת תאריך בכתב ידו וחתומה על ידו, תקפה ללא עדים ויציבה הרבה יותר מפני התנגדויות.