צו ירושה

צו ירושה הוא צו משפטי הקובע מי יורש את נכסי העיזבון של אדם שנפטר, בהיעדר צוואה.

צו הירושה ניתן על ידי בית משפט לענייני משפחה. הוא קובע מיהם היורשים החוקיים של הנפטר ומה חלקו של כל אחד מהם בירושה.

סדר הירושה בצו הירושה נקבע על פי חוק הירושה האזרחי:

1. בן/בת הזוג – קיבלו מחצית העיזבון במשותף.

2. ילדים – יורשים שווה בשווה.

3. הורים ללא בן/בת זוג.

4. אחים וצאצאיהם וכו'.

צו הירושה מאפשר ליורשים החוקיים לקבל לידיהם את נכסי העיזבון ולעשות בהם כרצונם, בהתאם לחלקם בירושה. הוא מהווה הוכחה חוקית לזכותם על נכסי העיזבון.

צו קיום צוואה

צו קיום צוואה הוא צו משפטי המאשרר כי צוואה שהוגשה לבית המשפט היא תקפה וניתן לפעול לפיה.

לאחר פטירת אדם שהשאיר אחריו צוואה, יש צורך באישור בית המשפט כי הצוואה תקפה מבחינה חוקית וניתן לבצע הוראותיה.

בית המשפט בודק האם הצוואה עומדת בכל הדרישות של חוק הירושה:

 

• • הצוואה נערכה ונחתמה כדין על ידי המצווה.

• • המצווה היה בגיל ובכשירות המשפטית הנדרשים לצוואה. 

• • אין פגמים הפוסלים את הצוואה, כגון השפעה בלתי הוגנת על המצווה.

אם בית המשפט מאשר כי הצוואה תקפה, הוא יוציא "צו קיום צוואה" המאפשר למבצע הצוואה לפעול על פיה – לחלק את העיזבון בין היורשים על פי ההוראות בצוואה.

כך נשמרות זכויות היורשים על פי רצון המצווה.

צוואה

צוואה היא מסמך משפטי שבו אדם מוריש את רכושו ונכסיו לאחר מותו.

הצוואה מפרטת מי יירש את רכוש המצווה ומה יהיה חלקו של כל יורש, בניגוד לירושה על פי דין שקובעת את סדר היורשים.

עיקרי הדברים שצריכים להופיע בצוואה:

– תאריך ופרטי המצווה.

– הוראות ברורות מי יירש, ומה סכום או נכסים יקבל כל יורש.

– חתימה של המצווה בפני עדים או אנשים אחרים.

סוגי צוואות עיקריים הם:

– צוואה עצמית – בכתב ידו של המצווה.

– צוואה בפני עדים – בפני שני עדים לפחות.

– צוואה בפני נוטריון או רשות

הצוואה נכנסת לתוקף רק לאחר פטירת האדם, וניתן לשנותה בכל עת עד אז.

הסכם חלוקת עיזבון

הסכם חלוקת עיזבון הוא הסכם בין כל היורשים החוקיים של המנוח לחלוקת נכסי העיזבון בהתאם להסכמתם. 

הוא מאפשר ליורשים להסכים ביניהם על אופן חלוקת הרכוש והנכסים מבלי לפנות לערכאות משפטיות.

עיקרי ההסכם:

 

• • פירוט הנכסים בעיזבון הכלולים בחלוקה – דירות, חשבונות בנק, מניות ועוד.

• • אופן חלוקת הנכסים בין היורשים, מי מקבל מה.

• • העברת הבעלות בנכסים ורישום הזכויות על שם היורשים.

• • הסדרת חובות והתחייבויות בעיזבון.

• • ויתור של היורשים על כל טענה או תביעה נוספת מעיזבון המנוח.

ההסכם מקל על תהליך קבלת הירושה ומונע סכסוכים בין היורשים על אופן חלוקתה. הוא חוסך זמן והוצאות משפטיות.

צוואה שכיר מרע

צוואת שכיב מרע היא צוואה שניתן לערוך כאשר המצווה הוא במצב של סכנת חיים, לדוגמה בגלל מחלה קשה.

 

• • מאפיינים עיקריים של צוואת שכיב מרע:

• • ניתן לערוך אותה בעל פה בפני שני עדים, מבלי שהמצווה יכתוב אותה או יחתום עליה.

• • העדים צריכים להיות קרובים למצווה ומודעים למצבו הבריאותי הקשה.

• • היא נכנסת לתוקף מיד עם אמירתה בפני העדים.

• • אם המצווה הבריא, הצוואה בטלה. אם נפטר תוך שנה – הצוואה תקפה.

• • ניתן לציין בה הוראות לגבי כל הנכסים, או רק לחלק מהנכסים.

צוואת שכיב מרע מאפשרת למצווה להסדיר את ענייני הירושה שלו במצב קיצון, מבלי שיוכל לחתום כרגיל על צוואה. עם זאת היא תקפה רק שנה אחת לאחר מכן אם הוא החלים.

ויתור זוכה בירושה

ויתור זוכה בירושה הוא מסמך משפטי המאפשר ליורש חוקי לוותר מרצונו החופשי על חלקו בירושה.

מצבים עיקריים בהם מוגש ויתור:

 

• • יורש שאינו מעוניין בירושה מסיבותיו הוא, כגון חובות בעיזבון, ריחוק מהמוריש, אי עניין בנכסים וכד'.
    • הסכמה בין היורשים לחלק מחדש את העיזבון, כך שוותר מקבל תמורה אחרת.

     

    • • מתן מתנה ליורש אחר על חשבון החלק בעיזבון.

הוויתור יכול להיות מותנה או בלתי מותנה. ויתור מותנה מאפשר לבטל את הוויתור בתנאים מסוימים.

ויתור בלתי מותנה סופי ובלתי הדיר. היורש מוותר על זכותו לצמיתות. על הוויתור להיחתם כדין על ידי יורש ולהימסר לבית המשפט.

הבדל בין צוואה לירושה

ההבדלים העיקריים בין צוואה לירושה על פי דין הם:

צוואה:

 

• • מסמך שבו אדם קובע בעצמו למי להוריש את רכושו לאחר מותו.

• • ניתן לקבוע בה הוראות מפורטות לגבי חלוקת הרכוש.

• • ניתן להוריש לכל אדם לפי בחירת המצווה.

• • תהליך הכנתה מוסדר בחוק הירושה על מנת שתהיה תקפה משפטית.

ירושה על פי דין: 

 

• • נקבעת מראש בחוק הירושה מי יורש וכמה.

• • קובעת את סדר היורשים החוקיים – בן/ת זוג, ילדים, הורים וכו'.

• • מפרטת מראש את חלקו של כל יורש חוקי בעיזבון.

• • מתרחשת במצב בו אדם נפטר ללא צוואה.

על כן הצוואה מאפשרת שליטה מלאה יותר על אופן חלוקת הרכוש לאחר המוות.

תנאי של יורש אחר יורש בצוואה

ניתן להוסיף תנאים על ירושה שעוברת מאדם ליורשי יורשיו בצוואה.

דוגמאות לתנאים שניתן להוסיף:

 

• • הגבלת זמן – לדוגמה, היורש הראשון יורש לתקופה מוגבלת של 10 שנים, ולאחר מכן הנכסים עוברים ליורש מסוים אחר.

• • ייעוד הנכסים – למשל, דירה מסוימת תועבר דווקא לנכד מסוים אחרי 10 שנה.

• • איסור מכירת נכס – לדוגמה, היורש הראשון לא יהיה רשאי למכור את הדירה שירש.

• • תנאי לקבלת הירושה – יורש שני יקבל את הנכסים רק אם יעמוד בתנאים כגון השלמת לימודים/שירות צבאי וכיוצ"ב.

חשוב לנסח במדויק את התנאים בצוואה כך שיהיו ברורים ואכיפים מבחינה משפטית על היורשים. כדאי להיעזר בעורך דין מקצועי לשם כך.

צוואה הדדית

צוואה הדדית היא צוואה המוכנת ונחתמת על ידי שני בני זוג, כאשר כל אחד מהם מצווה לשני את רכושו ונכסיו לאחר המוות.

מאפיינים של צוואה הדדית:

 

• • כל אחד מבני הזוג רושם צוואה נפרדת לזולתו.

• • ניתן לערוך צוואה הדדית גם בין בני זוג שאינם נשואים זה לזה. 

• • הצדדים יכולים לציין בצוואה מה יקרה במצב של גירושין או פטירה של אחד מהם.

• • אם אחד מבני הזוג ביטל את צוואתו, בן הזוג השני רשאי לבטל גם כן. 

• • ניתן לערוך צוואות נפרדות גם אם כבר קיימת צוואה הדדית.

צוואה הדדית נפוצה בין בני זוג נשואים או ידועים בציבור המעוניינים להוריש זה לזו את עיזבונם. כדאי להיוועץ בעו"ד לניסוחה.

מזונות זמניים

מזונות זמניים הם תשלומי מזונות שבית המשפט מורה לשלם לבן/בת הזוג במהלך הליכי הגירושים ועד להשלמתם.

עיקרי הדברים שחשוב לדעת:

 

• • נועדו להבטיח מקור מימון למחייה של בן/בת הזוג עד להסדרת המזונות הקבועים.

• • סכומם נקבע לפי צרכי בן/בת הזוג (נזקקות) ויכולת ההשתכרות של בן/בת הזוג השני.

• • ביהמ"ש רשאי לחייב בתשלומים חודשיים או בסכום חד פעמי.

• • ניתן לדרוש מזונות זמניים כבר עם הגשת תביעת הגירושין או במהלך הדיונים. 

• • תקפות המזונות הזמניים היא עד מתן פסק הדין הסופי בתיק הגירושין.

• • לאחר מכן יחליפו אותם המזונות הקבועים שייפסקו בפס"ד.

    ממזרות

     

    המונח "ממזר" במשפט העברי מתייחס לילד שנולד מיחסים אסורים, כגון:

     

    1) כתוצאה מניאוף של אישה נשואה עם גבר אחר שאינו בעלה.

     

    2) מיחסים שאסרה התורה, כמו יחסים עם קרובת משפחה או גויה.

     

    3) כאשר האם היא יהודייה והאב איננו יהודי.

     

    יש חשיבות הלכתית רבה למעמד של "ממזר":

     

    – איסור על נישואין בין ממזר ליהודי/ה רגיל/ה למעט אדם ממוצא דומה.

     

    – ממזר פסול מלהתקבל לקהל (לעדה היהודית כיהודי בתוקף).

     

    – נכדיו של ממזר אינם נחשבים ממזרים, רק הוא עצמו.

     

    מטרת הדין לגבי ממזרות היא לשמור על טוהר המשפחה ולהרתיע מיחסים אסורים.

     

    במשפט הישראלי אין עוד תוקף משפטי למעמד "ממזר". החוק הישראלי לא מבחין בין ילדים לפי אופן לידתם.